מחצית מהמעסיקים מודים שהם משתמשים בפייסבוק כדי לסנן מועמדים, החצי השני עושה זאת בלי להודות. הפרטיות שלנו מתה כי ויתרנו עליה. תמים לחשוב שאפשר להעלות ולספר סיפורים באתרים שונים באינטרנט בלי שאלה יגיעו לידיעת כל מי שמתעניין.חלק מהמתעניינים בנו עושה זאת למטרות אחרות לגמרי מהמטרות שהנחו אותנו כאשר מסרנו את הפרטים ברשת.
הדמות שאנו יוצרים לעצמנו באינטרנט אינה תמיד הדמות האמיתית שלנו. כאשר אנשים סומכים על הנאמר ברשת עולות שאלות מורכבות בנוגע לחובת הגילוי ולאמירת האמת. האם מותר לנו לשקר בדף הפייסבוק שלנו? ומה דינו של השקר הזה כאשר הוא גורם להחלטה של מעביד להעסיק או לא להעסיק אותנו?
רשות הדואר מאיימת להפסיק את עבודתה של הילה,עובדת רשות הדואר המשתתפת בתוכנית האח הגדול בערוץ 2. מסתבר שבתכנית הילה מספרת את כל האמת על השירות המחורבן שהיא מעניקה ללקוחות הדואר. הילה לקחה בחשבון שכל עם ישראל ישמע את הדברים, אבל לא חשבה שדווקא המעסיקים שלה יקפצו.
האם התבטאות של עובד בזירה תקשורתית כמו תוכנית ריאליטי או כמו הקיר בפייסבוק שלו יכולות להיות עילה לפיטורין?
הפרטיות שמתה מציבה אתגרים גדולים בפני שיטת משפט שמבוססת בין היתר על כבוד האדם, פרטיותו, שמו הטוב, והאוטונומיה שלו. המציאות החדשה ברשת קובעת נורמות חדשות.
המסקנה המובנת מאליה היא שעלינו להיזהר ולחשוב עוד פעם אחת, לפני שאנו מעלים תכנים ברשתות החברתיות. הנחה נוספת צריכה להיות שכל מה שאמרתי, כתבתי, פרסמתי, הגבתי באינטרנט יגיע לידים הלא נכונות.
בתחום העבודה הכיוון הוא ברור. נפסיק להפיץ קורות חיים, ונסתפק בהפניה של המעביד לפרופיל שלנו ברשת החברתית המתאימה. כדאי לזכור שהמעביד יביט לא רק בפרופיל הזה, ברשת החברתית הזו, אלא בכל המידע הזמין לו ברשת.
עלינו לגבש לעצמנו, גם כפרטים, מדיניות יותר ברורה בנוגע להתנהלות שלנו ברשתות חברתיות. מה אני מגלה, מתי, ובאיזה אופן. זכויות הפרט שלנו לא יגנו עלינו מול עוצמתו של מידע אמין שמופץ ברשת וחושף אותנו לסכנות ולאיומים.
עו"ד ד"ר יובל קרניאל, מומחה למשפט ותקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בלשכת עורכי הדין, יו"ר ועדת האתיקה של רשות השידור.
/>ykarniel@idc.ac.il
